רַק בִּבְגָדִים הָעֲשׂוּיִים מִצֶּמֶר אוֹ מִפִּשְׁתִּים אוֹ מֵעוֹר

הַיּוֹלֶדֶת מְבִיאָה דּוֹרוֹן לְהַשֵּׁם

שְׂאֵת, סַפַּחַת, בַּהֶרֶת

כִּי כָּתוּב: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ"

אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אוֹ אֶחָד מִבָּנָיו הַכֹּהֲנִים

אִם הַנֶּגַע מִתְפַּשֵּׁט בְּכָל הַגּוּף – "כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן" – טָהוֹר הוּא

הַצָּרוּעַ זָקוּק לְצִפֳּרִים וּלְתִגְלַחַת וּלְקָרְבָּן הָאָמוּר בְּפָרָשַׁת "זֹאת תִּהְיֶה

יֵשׁ יָמִים שֶׁאֵין הַכֹּהֵן בּוֹדֵק נְגָעִים. לְמָשָׁל חָתָן בְּשִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, וְכֵן בָּרֶגֶל נוֹתְנִין לוֹ כָּל יְמֵי הָרֶגֶל. שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְיוֹם הֵרָאוֹת"…

אִישׁ צָרוּעַ לוֹבֵשׁ בְּגָדִים קְרוּעִים, וְאֵינוֹ מְסַפֵּר אֶת שְׂעָרוֹ כָּלַל, וְהוּא מְכַסֶּה אֶת שַׂעֲרוֹת שְׂפָמוֹ. כְּלוֹמַר, שֶׁשְּׂעַר שְׂפָמוֹ מְכַסֶּה אֶת פִּיו מֵהַשָּׂפָם וְעַד הַסַּנְטֵר. וְכַאֲשֶׁר יֵלֵךְ בֵּין הַבְּרִיּוֹת יַכְרִיז כָּל הַזְּמַן עַל עַצְמוֹ: טָמֵא, טָמֵא! כְּדֵי

יְרַקְרַק – יָרֹק שֶׁבַּיְּרֻקִּים. אֲדַמְדַּם – אָדֹם שֶׁבָּאֲדֻמִּים